מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל הוקם בשנת 1993 ע"י פרופ' שלמה איזנברג המנוח במטרה לפתח ולרכז פעילות קלינית, מחקרית והוראתית בתחום מעקב וטיפול תרופתי לאיזון משק הליפידים בדם, הערכה קלינית של גורמי סיכון להופעה והתפתחות של טרשת עורקים, לימוד ברמה הבסיסית של גורמי סיכון אלה, ופיתוח דרכים חדשניות למניעה וטיפול בטרשת עורקים.
המרכז ממוקם באגף המעבדות של המרכז הרפואי ע"ש שיבא.
צוות המרכז:
מנהל המרכז: פרופ' דרור חרץ, MD
רופאים:
ד"ר חופית כהן MD
ד"ר רפאל ביצור MD
ד"ר יהודה קמרי, M.D, Ph.D
מנהל מעבדה: ד"ר יוסי רויטלמן Ph.D.
חוקר ראשי ונאמן איכות: ד"ר אביב שיש Ph.D.
אחות ומתאמת מחקרים קליניים: גב' תמר לוביש
דיאטנית: ד"ר אילת הררי .Ph.D.
טכנאים: גב' חנה לבקוביץ, ד"ר אספיר אולמן, ד"ר אורית פינגרוט.Ph.D.
מזכירה: גב' אלונה רייס.
המרכז מורכב מחמש חטיבות עיקריות:
- מרפאה
- תוכנית מנויים לחולים הסובלים מהפרעות ברמת השומנים בדם
- מעבדה קלינית
- פרופיל ביוכימי וגנטי להערכת מידת הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם
- מעבדות מחקר
השילוב של מרפאת מומחים גדולה, מעבדה קלינית מתוחכמת הפועלת לפי תקני
ה- Center for Disease Control - CDC האמריקאי ובפיקוחו, מעבדות המחקר והשירותים שיפורטו בהמשך מאפשר לנו לאבחן במהירות בעיות מטבוליות מורכבות. שרות זה הניתן למרכז הרפואי ע"ש שיבא ולשאר בתי החולים בארץ מהצפון הרחוק ועד אילת, כולל מרכזים גדולים במרכז הארץ הפך את מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל למרכז מצוינות ארצי אליו מופנים, כאמור, חולים מרחבי הארץ.
מ ר פ א ה
טל: 03-5304582 פקס: 03-5304431
רופאי המרפאה: פרופ' דרור חרץ, ד"ר חופית כהן מנהלת המרפאה, ד"ר רפי ביצור, ד"ר יהודה קמרי.
דיאטנית: ד"ר אילת הררי .Ph.D.
מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל נותן מכלול של שירותים קליניים הכוללים:
1. יעוץ במרכז הרפואי לחולים המאושפזים במחלקות השונות בבית החולים הכללי, בבית החולים השיקומי ובאגף הילדים.
2. מרפאות מומחים בתחום הטיפול בדיסליפידמיה, הערכת גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם ומניעתם.
במסגרת זו קיימות 3 מרפאות:
I. מרפאה מטבולית ראשונית המטפלת במבוגרים ובילדים עם דיסליפידמיות מסוגים שונים, כולל אבחון, טיפול ומעקב.
II. מרפאה למניעה שניונית לחולים עם טרשת עורקים ו/או מחלת לב מוכחת בה ניתן טיפול לחולים וייעוץ לרופאים הקרדיולוגים.
III. מרפאה למניעת מחלות לב וכלי דם וטיפול בהפרעה בשומני הדם במסגרת המכון למעקב תקופתי.
בכל המרפאות מופעל צוות משותף של רופאים ודיאטניות, וניתן טיפול למכלול גורמי הסיכון כולל איזון סוכרת, יתר לחץ דם, עודף משקל וכו'. סך הכל מטופלים במכון כ 5000 חולים/נבדקים בשנה.
בשנים האחרונות, בשיתוף עם המרפאה לסיכוני הריון, אנו עוקבים ומטפלים בנשים עם דיסליפידמיות קיצוניות בהריון, בעיקר על רקע של Type V dyslipidemia המופיעה או מחמירה בהריון.
כמו כן אבחנו במכון: משפחה עם חוסר מולד של LPL (Lipoprotein Lipase), הרעלת Asparginase, מוטציה ב ApoCII, מחלת טנג'יר, חוסר ב ApoB48 וכו'. במסגרת זו גם פיתחנו בדיקות מיוחדות כמו בדיקת רמת כולסטנול בדם דבר המאפשר אבחון ביוכימי של המחלה הגנטית CTX.
במסגרת זו אנו מטפלים בילדים ומבוגרים כאחד.
תוכנית מנויים לחולים הסובלים מהפרעות ברמת השומנים בדם
1. אוכלוסיית יעד
חולים הסובלים מהפרעות בשומני הדם ומעוניינים במעקב קבוע במרפאת הליפידים.
2. תחום פעילות
א. מניעה ראשונית
- הערכה של הסיכון להופעת טרשת העורקים וקביעת יעדים למניעה.
- מעקב תרופתי ו/או דיאטטי על פי הערכת הסיכון.
ב. מניעה שניונית
- מעקב וטיפול למניעת סיבוכי טרשת העורקים.
- סקירת בני משפחה ומתן יעוץ גנטי.
3. יעדים רפואיים
הגדרת כל גורמי הסיכון על פי אנמנזה ובדיקות מעבדה הכוללים את כל גורמי הסיכון הניתנים לבדיקה. על פי גורמי הסיכון יקבע הסיכון היחסי של הנבדק ללקות בטרשת העורקים. בשיתוף עם הנבדק, תקבע מדיניות טיפול ומעקב שתכלול מפגשים עם רופא, דיאטנית ובדיקות דם. לאחר שיגיע ל"איזון" (דיאטטי/תרופתי), יוזמן החולה למעקב בתדירות של 3-4 ביקורים לשנה כולל ביצוע בדיקות דם . במידת הצורך, תבוצע הערכת סיכון גם לגבי בני משפחה.
חולים שימצאו אצלם גורמי סיכון אחרים (יתר לחץ דם, סוכרת וכו') יקבלו יעוץ ראשוני ובמידת הצורך יופנו למעקב וטיפול במרפאות השונות בבית החולים.
4. מהלך הביקורים
א. ביקור ראשון (מקדים למפגש עם הרופא) - בבוקר בצום
- בדיקת דם: פרופיל שומנים, HS-CRP
תפקודי כבד, CPK, קראטינין, SMAC
תפקודי בלוטת התריס
סוכר ו- HbA1C
ב. ביקור שני (מפגש רופא ודיאטנית)
- בדיקת רופא, קביעת גורמי סיכון, יעדי טיפול ותדירות ביקורים.
- יעוץ דיאטטי וקביעת תוכנית טיפול
- יעוץ גנטי והערכת צורך לסקירה משפחתית.
ג. ביקורי מעקב
- ביקור מקדים (בוקר, בצום): בדיקת דם.
- מפגש עם רופא ו/או דיאטנית.
מטרות המנוי:
1. הקניית מידע רפואי על המחלה.
2. מתן כלים לשמירה על תזונה נכונה.
3. מתן כלים התנהגותיים להתמודדות עם האיסורים הקשורים למחלה.
4. מעקב רפואי הכולל בדיקות דם והערכה תזונתית.
במהלך השנה ינתנו למנויים הרצאות על חידושים בתחום הטיפול בדיסליפידמיה
מעבדה קלינית
טל: 03-5302125 פקס: 03-5304431
המעבדה הקלינית של מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל מבצעת שורה של בדיקות הקשורות במישרין ובעקיפין למצב הליפופרוטאינים בדם. תוצאות הבדיקות של פרופיל הליפופרוטאינים מבוקרות אחת לשלושה חודשים ע"י ה- Center for Disease Control -CDC בארצות הברית. במסגרת המעבדה הקלינית מבצעים בדיקות מיוחדות כגון: איפיון ליפופרוטאינים באולטראצנטריפוגה, LDL-Apharesis, כולסטנול, פרופיל ביוכימי וגנטי להערכת מידת הסיכון למחלת לב וכלי דם, ועוד.
אפיון ליפופרוטאינים באולטראצנטריפוגה
אפיון ליפופרוטאינים הינה בדיקה נדירה יחסית אך בעלת חשיבות עליונה לאבחנה בעיקר של מחלות מולדות הקשורות למטבוליזם של הליפופרוטאינים ומערך הליפידים בכלל.
הבדיקה מבוצעת בליפופרוטאינים של הפלסמה המופרדים לפי צפיפותם השונה בסדרה של אולטרצנטריפוגציות עוקבות במהלך של כשבוע. לאחר מכן מתבצע אפיון של הליפידים והחלבונים של כל ליפופרוטאין.
בעזרת בדיקה זו אנו יכולים לאבחן ילדים שנולדים עם הפרעות כמו היפו ואבטא ליפופרוטאינמיה Type V או Type I, מחלת טנג'יר ומחלות תורשתיות נוספות.
כיום אנו המעבדה היחידה בישראל המאבחנת ילדים מכל רחבי הארץ. אבחון המחלות בזמן מאפשר טיפול מתאים ומניעת תחלואה. כמו כן, אבחון יעיל מאפשר מניעת לידה של ילודים חולים.
פרופיל ביוכימי וגנטי להערכת מידת הסיכון למחלת לב וכלי דם
קיימת חשיבות רבה במניעה של מחלות לב וכלי דם הן במניעה ראשונית והן במניעה שניונית. ידוע שהכולסטרול שבדמנו מתחלק לשני סוגים:
א. "כולסטרול רע" - הכולסטרול הנמצא בחלקיקים הנקראים ,LDL השוקע בכלי הדם וגורם להופעת מחלות לב וכלי דם.
ב. "כולסטרול טוב" - הכולסטרול הנמצא בחלקיקים הנקראים ,HDL המגן עלינו מפני מחלות לב וכלי דם.
בבדיקות הנערכות באופן שגרתי בודקים את ריכוזי ה"כולסטרול הרע" ו"הכולסטרול הטוב".
האם ניתן להסתפק בבדיקת רמות ה- LDL וה- HDL כולסטרול?
לא, בדיקת רמות "הכולסטרול הרע" וה"כולסטרול הטוב" מאפשרת הערכה חלקית בלבד של הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. מניעתן של מחלות לב וכלי דם תלויה באיתור מוקדם של כל גורמי הסיכון והטיפול בהם. בנוסף לגורמי הסיכון הידועים (כגון: סוכרת, יתר לחץ דם והיפרליפידמיה) קיים גורם נוסף, "הסיפור המשפחתי" המבטא את התורשה הגנטית שכוללת למעשה את גורמי הסיכון שאינם ידועים לנו. גורמים גנטיים אלו מאפשרים לנו לאתר את בעלי הסיכון הגבוה, הן במניעה ראשונית והן במניעה שניונית , ולהחליט על הצורך בטיפול ובמידת "האגרסיביות" בה ננקוט בטיפול בכלל גורמי הסיכון.
לצורך הערכת הסיכון להתפתחות מחלת לב כלילית ותחלואה טרשתית של כלי הדם הפריפריים מרכז הליפידים ע"ש ברוך שטרסבורגר ז"ל מבצע בדיקת פרופיל "RISK" בשיטות אימונולוגיות מתוחכמות המאפשרות להעריך באופן מדויק ופרטני את המסה של הליפופרוטאינים האחראים להופעת טרשת העורקים (ליפופרוטאינים הנושאים את החלבון אפוליפופרוטאין B כולל ליפופרוטאיןa ) ואת מסת הליפופרוטאינים המגנים מפני הופעת התהליך (ליפופרוטאינים הנושאים את החלבון אפוליפופרוטאין AI). כמו כן נעשה אפיון גנטי לאפוליפופרוטאין E ונבדקות רמות אפוליפופרוטאין CII ואפוליפופרוטאין CIII. כמו כן, נבדק המרכיב הדלקתי החשוב להתפתחות המחלה הטרשתית בעזרת שתי בדיקות: CRP-HS ו-PLAC Test (Lp-PLA2).
אפוליפופרוטאין B
כידוע, לקביעת רמת הכולסטרול ורמת ה- LDL -כולסטרול חשיבות רבה בקביעת רמת הסיכון להופעת מחלת לב כלילית ומחלה טרשתית של כלי הדם ההיקפיים. אולם בדיקות אלה אינן משקפות באופן מלא את הפרופיל הטרשתי באדם הבודד. לשם כך, באה לעזרתנו קביעת רמתו של אפוליפופרוטאין B בפלסמה. אפוליפופרוטאין B הוא חלבון הנמצא על פני כל הליפופרוטאינים הגורמים לטרשת עורקים. יתירה מזו, כל ליפופרוטאין האחראי להופעת המחלה הטרשתית נושא על פניו מולקולה אחת בלבד של אפוליפופרוטאין .B לכן, בניגוד ל- LDL כולסטרול, מדידת ריכוזו של אפוליפופרוטאין B בפלסמה משקפת במידת דיוק גבוהה ביותר את המסה של כל הליפופרוטאינים הגורמים להופעתו של הנגע הטרשתי בכלי הדם, ומהווה מדד לרמת ה- Small dense LDL שהם חלקיקי הLDL בעלי פוטנציאל מוגבר לגרימת טרשת עורקים. מחקרים אפידמיולוגיים וקליניים רבים הראו כי למדידת ריכוז האפוליפופרוטאין B בפלסמה יש חשיבות רבה בקביעת הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם. יתירה מזו, בקרב חולים היפרליפידמיים כאלה הנזקקים לטיפול, מהוה קביעת השינוי ברמת האפוליפופרוטאין B מדד חשוב להערכת יעילות הטיפול מעבר לשינויים ברמות הליפידים בפלסמה. לכן, קביעת רמתו של אפוליפופרוטאין B בפלסמה נחשבת בקרב המומחים כבדיקה בעלת חשיבות רבה הן באבחון והן בטיפול בהפרעות במשק השומנים בדם.
אפוליפופרוטאין AI
הסיכון ללקות במחלת כלי דם טרשתית נמצא ביחס הפוך לרמת ה HDL-כולסטרול. במילים אחרות, ככל שרמת ה HDL -כולסטרול גבוהה יותר כן קטן יותר הסיכוי ללקות במחלת כלי דם טרשתית, ולהפך. אולם, קביעת רמתו של ה HDL-כולסטרול אינה מאפשרת אלא הערכה חלקית בלבד של מערכת זו. על מנת לקבל תמונה שלמה יותר של מערכת ה HDL יש לקבוע בנוסף לרמת ה HDL-כולסטרול גם את רמתו של החלבון החשוב ביותר בחלקיקים אלה, אפוליפופרוטאין AI. אפופרוטאין AI הוא המרכיב החלבוני העיקרי של חלקיקי ה HDL. לחלבון זה תפקיד קריטי בהבשלת חלקיקי ה ,HDL ובמילים אחרות בקביעת רמת הכולסטרול בחלקיקים אלה. יתירה מזו, סקרים אפידמיולוגיים ועבודות קליניות רבות הראו בבירור כי לקביעת רמתו של האפופרוטאין AI בפלסמה יש חשיבות רבה בקביעת הסיכון להופעתה של תחלואה קרדיווסקולארית טרשתית. זאת ועוד, בדומה לתרומת האפופרוטאין ,B משמשת קביעת רמתו של אפופרוטאין AI לא רק להערכת הסיכון אלא גם כלי חשוב בהבנת ובחיזוי תגובת מערכת ה HDL להתערבויות טיפוליות בקרב אנשים הסובלים מרמות HDL נמוכות.
אפיון גנטי של אפוליפופרוטאין E
לאחרונה התגלו מספר גנים שיכולים לנבא, ולו באופן חלקי, האם הנבדק שלפנינו נושא עימו גורמי סיכון נוספים למחלת לב וכלי דם. גורמים גנטיים אלו מאפשרים לנו לאתר את בעלי הסיכון הגבוה הן במניעה ראשונית והן במניעה שניונית ולהחליט על הצורך בטיפול ובמידת "האגרסיביות" בה ננקוט בטיפול בכלל גורמי הסיכון. מרכז הליפידים מבצע בדיקה גנטית לחלבון אפוליפופרוטאין ,E הבדיקה מבוססת על זיהוי רצפי ה DNA הספציפי המקודד לשלוש צורות החלבון E-2, E-3, E,4 לפי סוג החומצות האמיניות במקום 112 ו- 158 שבחלבון. עבודות רבות הראו כי מציאות אפוליפופרוטאין E-4 (לערך כ 20% מן האוכלוסייה) מנבא ערכי כולסטרול גבוהים ב 10-15% מן הממוצע ואילו אפוליפופרוטאין ,E-2 מנבא ערכים נמוכים בשיעור דומה. בכך מערכת האפוליפופרוטאין E אחראית לכ- 15-20% מן השונות בערכי הכולסטרול באוכלוסיה וזאת על רקע גנטי בלבד. בנוסף חלבון האפוליפופרוטאין ,E באופן נדיר גורם להופעת המחלהType 3 Hyperlipidemia . יתירה מזו, נשאי הגן לאפוליפופרוטאין E-4 נמצאים א) בסיכון גבוה יותר לפתח מחלת לב כלילית (בעוד נשאי אפוליפופרוטאין E-2 נמצאים ככל הנראה בסיכון נמוך יותר), ב) בקרב חולים כליליים נוכחות אפוליפופרוטאין E-4 מלווה בשיעור וחומרת הצרויות כליליות קשות יותר, בעוד אפוליפופרוטאין E-2 מלווה בשיעור נמוך ומתון יותר של הצרויות במערכת הכלילית. לכן, קביעת הגנוטיפ לאפוליפופרוטאין E מאפשרת לא רק חיזוי של התרומה הגנטית להפרעה ברמות הכולסטרול אלא גם את מידת הסיכון להתפתחות התחלואה הכלילית ואת חומרתה. בשנים האחרונות נמצא כי בנוסף לחשיבותו של אפוליפופרוטאין E-4 בהופעת מחלת לב כלילית, יש לחלבון תפקיד בהופעת מחלת אלצהיימר במבוגרים. מסתבר כי נוכחותו של אפוליפופרוטאין E-4 מלווה בסיכון של פי 4 בהטרוזיגוטים (E-4/E-3) ופי 10 בהומוזיגוטים (E-4/E-4) ללקות במחלה. נמצא גם כי המצב ההומוזיגוטי (E-4/E-4) גורם להופעת מחלת אלצהיימר ב- 90% (!) מן הנשאים. מאידך, יתכן כי נשאי הגן לאפוליפופרוטאין E-2 מוגנים מהופעת המחלה לפחות באופן חלקי. בדיקה גנטית לאפוליפופרוטאין E מקובלת היום בין המומחים הן כעזר לאבחנה והן לשם ניבוי המחלה.
לסיכום זיהוי הצורות הגנטיות של אפוליפופרוטאין E הוא בעל חשיבות אבחנתית ופרוגנוסטית במצבים של היפרכולסטרולמיה ומחלת אלצהיימר במבוגרים.
ליפופרוטאין (a)
הקשר בין ליפופרוטאין (a) לבין התחלואה במחלת לב כלילית ברור ומובהק. בנוכחות רמות ליפופרוטאין (a) גבוהות שכיחות מחלות לב טרשתיות גדולה פי 1.5 עד פי 3.5 במיוחד כאשר רמות ה LDL - כולסטרול גבוהות אף הן. זאת ועוד, רמות מופרעות של ליפופרוטאין(a) מהוות גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחותן של מחלות לב כליליות ואלה מושפעות במידה קטנה בלבד מנוכחותם של גורמי סיכון נוספים. מחקרים רבים מלמדים כי ריכוזו של ליפופרוטאין (a) נקבעת בעיקר ברמה הגנטית ומושפעת במידה קטנה בלבד מהרגלי תזונה, פעילות גופנית והתערבויות תרופתיות. בנוסף ידוע כי רמות הליפופרוטאין (a) בפלסמה נותרות יציבות יחסית במהלך החיים.
רמות של ליפופרוטאין (a) מעל ל 30 מ"ג/דצ"ל מהווה גורם סיכון למחלת לב כלילית. לכן, קיימת חשיבות רבה לקביעת הרמה של ליפופרוטאין (a) בהערכת הסיכון הכולל של המטופל לסבול ממחלת לב כלילית. יתירה מזו, לקביעת רמתו של ליפופרוטאין (a) יש חשיבות רבה בגיבוש הצורך בטיפול בגורמי סיכון אחרים למחלות כלי דם טרשתיות ובקביעת היעדים בטיפול בגורמי סיכון אלה. לכן, ככל שרמת ה ליפופרוטאין (a) בחולה גבוהה יותר כן תקף הצורך באיזון קפדני יותר של גורמי סיכון אחרים למחלות לב כמו לדוגמה רמות הכולסטרול בדם.
אפוליפופרוטאין C 2 ואפוליפופרוטאין C 3
האפוליפופרוטאינים C2 ו- C3 הם חלבונים הנישאים בזרם הדם ותוך כך משתתפים בתהליכים מטבוליים חיוניים. אחד מתפקידיהם הבולטים הוא ויסות רמות הטריגליצרידים בדם. אפו C2 משפעל את האנזים ליפופרוטאין ליפאז (LPL) המפרק טריגליצרידים לחומצות שומן חופשיות, המשמשות אח"כ לצורכי אנרגיה ומבנה. אפוC3 , לעומתו, מונע הרחקה מוקדמת מדי של טריגליצרידים ממחזור הדם בעזרת מנגנון משולב הכולל עיכוב פעולת אנזימים מפרקים והשהיית היקלטות החלקיקים ע"י קולטנים בכבד. לאחרונה זוהה קשר בין מספר מדדים, המבוססים על ריכוזי אפו C2 ו C3 בדם, ובין מצבים הקשורים למחלת טרשת העורקים. בעיקר, מסתמן כי ריכוז נמוך של אפו C2 בדם וריכוז גבוה של אפו C3 על ליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה ובצפיפות נמוכה מאוד (VLDL+LDL) קשור עם סיכוי מוגבר לפתח מחלת לב כלילית.
C-Reactive Protein - CRP -Highly sensitive assay
ידוע כיום שבטרשת עורקים ובמחלות לב קיים מרכיב דלקתי שחשוב להתפתחות המחלה וגורם לחלק לא מבוטל מהתקפי הלב, אירועים מוחיים וכו'. אחד המדדים הקליניים העיקריים למצבים דלקתיים הוא ה CRP הנבדק במסגרת פרופיל ה- "RISK". רמת חלבון זה, המיוצר בכבד, עולה במצבים דלקתיים שונים. עליות קלות ביותר ברמת ה- CRP (עליות שהן קטנות הרבה יותר מאשר במחלות ריאומטיות למשל) מעידות על סיכון מוגבר לפתח התקפי-לב, גם בחולים עם רמות כולסטרול תקינות, לכאורה. טיפול בסטטינים מביא לירידה ברמות ה- CRP. אבחנה של עליות קלות אלה, באמצעות בדיקה רגישה במיוחד (high-sensitivity CRP assay) מאפשרת לאתר חולים הנמצאים בסיכון מוגבר שאינם מאובחנים בשיטות אחרות ולהתאים להם טיפול הדוק ומקיף בכל גורמי הסיכון הניתנים לטיפול.
PLAC Test -Lp-PLA2
מרכיב דלקתי שחשיבותו רבה בחיזוי הסיכון לחלות במחלת לב וכלי דם הוא ה Lp-PLA2. אנזים זה מיוצר ע"י תאי הדלקת בטרשת עצמה, ויש לו תפקיד חשוב ביצירת הטרשת ובהפיכתה לטרשת "בלתי יציבה" הנוטה לגרום להתקפי לב. במחקרים אפידמיולוגיים רבים נמצא כי בדיקת רמת אנזים זה מוסיפה להערכת הסיכון במטופלים עם רמות סיכון שונות, ומאפשרת הכוונה טובה יותר של הטיפול. בדיקה זו ובדיקת ה- CRP משלימות זו את זו, והערך של שתיהן יחד בניבוי הסיכון גדול אף יותר. על סמך מחקרים אלה אישרה רשות התרופות בארה"ב (ה- FDA) את השימוש בבדיקה זו ככלי לניבוי הסיכון למלות במחלת לב, שבץ מוחי ומחלות כלי דם נוספות.
לסיכום, האינדיקציות לביצוע בדיקת "פרופיל "RISK כיום הינן
1. חולים ומשפחות עם מחלת לב איסכמית בגיל צעיר יחסית על מנת לאפשר מעקב אחר הדור הבא ולמנוע את הישנות המחלה.
2. חולים עם גורמי סיכון אחרים למחלת לב כשעל הפרק עומד הצורך לטפל בתרופות ממשפחת הסטטינים וכו'.
בדרך זו, בצורה מדעית, ניתן יהיה לנתב את הטיפול לאוכלוסיה שזקוקה לו ולא לאוכלוסיה רחבה שבחלקה אין הצדקה לטיפול. |
