מנהלת המרכז: פרופ' זיו בן ארי

שעות ביקור במרכז: החל מהשעה 8:00 ועד השעה 16:00

דרכי התקשרות: בטלפון: 03-5307001 ובפקס: 03-5307155 

מיקום: המרכז נמצא מעל בניין מרפאות חוץ בסמוך למרכז למחלות אוטואימוניות

צוות המרכז:

מנהלת המרכז: פרופ' זיו בן ארי

הצוות הבכיר:

ד"ר. פרץ וויס

ד"ר. יעקב מאור

ד"ר. אלה ויצמן

ד"ר. אורנית כהן-עזרא

ד"ר. מוריאל ווב

ד"ר. אורית פפו

גב' קרן צארף- אחות מתאמת

גב' אבישג חסיד - מתאמת מחקר

גב' לימור פרץ - מזכירת המכון

ד"ר מיקי שטרן - מנהל מעבדת המחקר

במרכז מטפלים בחולים עם מחלת כבד כרונית וחריפה הזקוקים לאבחון טיפול ומעקב:

·        זיהום בנגיף ההפטיטיס A, B, C, D, E, CMV, EBV  

·        זיהום וירלי צולב בחולים עם HIV והמופיליה

·        הכבד השומני

·        נזק לכבד מתרופות ושתיית אלכוהול מופרזת

·        מחלות כבד אוטואימוניות ומטבוליות

·        גידולים שפירים של הכבד

·        סרטן ראשוני של הכבד

·        שחמת הכבד וסיבוכיה

·        אי ספיקת כבד חריפה

·        מועמדים להשתלת כבד

·        מעקב אחר מושתלי כבד.

במסגרת המרכז הוקם אשפוז יום לצורך בצוע ביופסית כבד תחת אולטרה סאונד, ניקורי מיימת, מתן עירויים לווריד ופרוצדורות אחרות.

פרוצדורות אלו נעשות בשיתוף פעולה עם היחידה לרדיולוגיה פולשנית.

מטרות המרכז: חתירה למצוינות קלינית, מחקרית והוראתית.

הפעילות הקלינית מתמקדת באבחון, ייעוץ, טיפול ומעקב אחר חולים במחלות הכבד השונות, וכן במרפאות ייחודיות ופורום רב-מערכתי לאבחון וטיפול בסרטן ראשוני של הכבד.

הפעילות המחקרית כוללת מחקר בסיסי וקליני ופיתוח דרכים חדשניות למניעה וטיפול בנושאים רחבים כולל הפטיטיס וירלית והכבד השומני.הפעילות ההוראתית כוללת סטודנטים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב ומתמחים בגסטרואנטרולוגיה, פנימית ורפואת המשפחה.

במרכז צוות של רופאים הפטולוגים בכירים, מיומנים ובעלי ניסיון רב בשטח זה , מתמחים, רנטגנולוגית המבצעת אולטרה סאונד של הכבד המוצב בתוך המרכז, פתולוגית/הפטולוגית מנוסה ביותר ובנוסף צוות של אחיות, מתאמת קלינית, מתאמת מחקר ומזכירות.

המרכז עובד בשיתוף פעולה עם הצוות הגסטרואנטרולוגי הבכיר, טיפול נמרץ כללי, מנתחי הכבד המנוסים, היחידה לרדיולודגיה פולשנית  והמכון האונקולוגי. אשפוז במחלקה פנימית יתבצע במחלקה ייעודית .

המרכז עומד בקשר קבוע עם מרכזים מובילים למחלות והשתלות כבד באירופה וארה"ב.

המרכז משתתף באופן פעיל ביותר במחקרים קליניים ומחקרים יזומים בנושא של הטיפול האנטי נגיפי בהפטיטיס B , C  הכבד השומני וסרטן ראשוני של הכבד וכן נפתחה מעבדת מחקר העוסקת באספקטים מולקולרים של מחלות הכבד השונות בכלל והפטיטיס C בפרט.

ניתן להפנות מטופלים מכל בתי החולים ומכוני/יחידות כבד/גסטרו בארץ ומכל הקופות.

המרכז מתחייב למתן תור למטופלים בזמינות גבוהה.

ניתן לקבוע תור בטלפון: 03-5307001 ובפקס: 03-5307155 

מונחים בתחום הכבד

כבד

הכבד הוא האיבר הגדול ביותר בגוף. משקלו נע בין 1.2 ל-1.5 ק"ג, וממוקם בבטן הימנית העליונה מאחורי הצלעות התחתונות הימניות ומתחת לסרעפת. הוא אחד האיברים החשובים ביותר בגופנו. הכבד אחראי לפירוק אבות המזון שאנו אוכלים כגון: שומנים, פחמימות, חלבונים וסוכרים והפיכתם לאנרגיה ואחסונה, ייצור מיצי המרה האחראים על ספיגת שומנים, לנטרול וסילוק רעלים מגופנו, ייצור גורמי קרישה האחראיים על קרישיות הדם.

כבד שומני

מחלה זאת נגרמת מהצטברות של שומן עודף בתאי הכבד שהכבד לא הצליח לפרק. מחלת הכבד השומני היא מחלת הכבד הנפוצה ביותר בעולם המערבי, ושכיחותה מגיעה ל-15%-30%   מכלל אוכלוסיית ארה"ב, והיא צפויה לעלות לממדי מגפה עם העלייה בשכיחות השמנת היתר באוכלוסיה המערבית. בבעלי משקל עודף עולה השכיחות של כבד שומני עד ל-50%-90% . מחלת הכבד השומני מתפתחת בכל הגילאים, מתברר וגם ילדים ומתבגרים מפתחים כבד שומני. השכיחות של כבד שומני אצל ילדים שמנים מגיעה ל-40%-50. בחלק מהחולים, הצטברות השומן בתאי הכבד גורמת לתגובה דלקתית  כרונית, שחמת, אי-ספיקת כבד וצורך בהשתלת כבד. רוב מקרי הכבד השומני מהווים חלק מן הסינדרום המטבולי ועל-כן קשורים בהשמנת-יתר באזור המותניים, סוכרת סוג 2, יתר-לחץ דם ועודף שומנים בדם. אצל רוב חולי מחלת הכבד השומני מוצאים עמידות לאינסולין המאפיינת גם את חולי הסוכרת. יש קשר ברור בין מחלת הכבד השומני ומחלות לב וכלי דם. לרוב החולים אין כל תסמין של המחלה והם אינם מודעים לקיומה. האבחנה של כבד שומני נעשית ברוב המקרים באופן אקראי בבדיקת דם המראה עלייה באנזימי הכבד ועל-ידי ביצוע בדיקת אולטרה סאונד המכוונת לכבד ומגלה את נוכחות הכבד השומני ברוב המקרים. עיקר הטיפול מתמקד בהפחתת גורמי הסיכון למחלה כלומר, שמירה על תזונה נכונה, ירידה במשקל, פעילות גופנית, הפחתה ברמות השומנים בדם על-ידי נטילת תרופות מתאימות ואיזון קפדני של הסוכרת. עדיין לא פותחה תרופה ייעודית לטיפול בכבד השומני.

שחמת הכבד

עיקר הפגיעות בכבד תחילתן בדלקת כרוניות. הגורמים העיקריים לדלקת כרונית בכבד הם הנגיפים:

נגיף ההפטיטיס B ו-C,

הכבד השומני,

נזק כבדי עקב נטילת תרופות או שתיית אלכוהול מופרזת ומחלות כבד מטבוליות ואימונולוגיות.

התפתחות תהליך דלקתי כרוני בכבד עלולה להביא בחלק מן החולים להתפתחות של שחמת הכבד- מצב אשר בו הרקמה הבריאה של הכבד מוחלפת בצלקות . במקרים אלה הולכת ופוחתת יכולת התפקוד של הכבד עד שהוא כושל. במצבים אלה מתפתחת צהבת, מצטברים נוזלים בחלל הבטן מתפתח בלבול ויתכנו דימומים ממערכת העיכול.  דרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד באותם החולים הנמצאים מתאימים לכך. המטרה של הרופאים המטפלים היא לטפל בחולים בשלב של דלקת כבד הכרונית וזאת על מנת למנוע את התפתחות השחמת.

מחלת כבד אלכוהולית

שתיית אלכוהול בעולם המערבי מהווה גורם שכיח לדלקת כרונית של הכבד. בארץ חלה בשנים האחרונות עליה במספר המקרים של דלקת כבד כרונית הנגרמת על ידי שתיית אלכוהול עקב העלייה הגדולה ממזרח אירופה ועלייה בצריכת אלכוהול בקרב ילידי הארץ. שתיית אלכוהול  יכולה לגרום להתפתחות דלקת, צלקות ושחמת הכבד. ישנו הבדל בצריכת אלכוהול  היומית כגורם לנזק כבדי בין נשים וגברים. גבר עלול לפתח מחלת כבד מתקדמת אם ישתה יותר מ- 80 גרם אלכוהול ליום במשך למעלה מ- 15 שנה. לאישה מספיק שתשתה פחות מחצית הכמות הזאת על מנת שתפתח מחלת כבד כרונית. יש לציין שהנזק בכבד איננו קשור לסוג המשקה האלכוהולי אלא, לריכוז האלכוהול במשקה. כך שב- 30 מיליליטר של ויסקי , ב- 100 מיליליטר של יין וב-250 מיליליטר של בירה יש 10 גרם אלכוהול. הפסקת שתיית האלכוהול בזמן יכולה להחזיר את מצב הכבד לקדמותו.

דלקת כבד/הפטיטיס C

ההפטיטיס או צהבת בלשון העממית, פרושה דלקת של הכבד: הפ=כבד ואיטיס=דלקת. השכיחות של זיהום בנגיף ההפטיטיס C בעולם היא כ- 2%, כלומר 180 מיליון אנשים. אחוז הלוקים בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C בארץ מוערך בכ- %1.2 -1.5%  מן האוכלוסייה כלומר, כ- 90,000 אנשים. השכיחות של הנגיף גבוהה יותר בקרב העולים ממדינות חבר העמים. דרכי ההדבקה בנגיף כוללות: מתן של דם ותוצריו. מנות הדם נבדקות משנת 1992 ועל כן  הסבירות להדבק בנגיף ירדה דרמטית. העברת הנגיף ביחסי מין נדירה יחסית 3.0%. העברה מאם לילוד 4.0%. לאחר חשיפה לנגיף, כ-80% יפתחו מחלה כרונית. עם השנים התהליך הדלקתי הכרוני בכבד עלול להביא בחלק מן החולים (20-30%) להתפתחות של שחמת הכבד. בחלק קטן מהמקרים, ככל שמספר הצלקות  גדל, הולכת ופוחתת יכולת התפקוד של הכבד עד שהוא כושל  ודרך הריפוי היחידה היא השתלת כבד. 4%-1% מתוכם יפתחו סרטן ראשוני של הכבד. עדיין לא פותח חסון לנגיף ונושא זה מהווה היום את אחת המטרות העיקריות במספר מעבדות מרכזיות בעולם. המניעה של התפתחות הסיבוכים של זיהום כרוני בנגיף מבוססת על מתן טיפול אנטי נגיפי. ידועים ששה זנים (גנוטיפים) שונים של הנגיף. אצל 70% מכלל החולים הזיהום נגרם על ידי גנוטיפ 1. לגנוטיפ אין קרוב לוודאי משמעות מבחינת השפעה על התקדמות המחלה אך יש לו השפעה רבה על משך הטיפול ועל אחוזי התגובה לטיפול אנטי-נגיפי. הטיפול האנטי נגיפי הסטנדרטי בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C כולל שילוב של: זריקת פגאינטרפרון הניתנת אחת לשבוע בהזרקה תת-עורית בשילוב עם טבליות ריבאוירין הניתנות יומיום. משך זמן הטיפול והתגובה לטיפול נקבע על ידי ההפטיטיס C גנוטיפ: חולים עם גנוטיפ 1 מטופלים במשך 48 שבועות לעומת זאת חולים עם גנוטיפ 2 ו-3 מטופלים במשך 24 שבועות בלבד. רק אצל 42% מכלל החולים עם גנוטיפ 1, ואצל כ-80% מכלל החולים עם גנוטיפ 2,3 טיפול סטנדרטי זה יביא להחלמה מלאה. כלומר אצל 60% מכלל החולים עם גנוטיפ 1 (המהווים את רוב החולים) הטיפול הסטנדרטי הקיים ייכשל. שתי תרופות פורצות דרך לטיפול בזיהום בהפטיטיס C שאושרו לאחרונה על ידי מינהל התרופות האמריקאי ה-FDA והאיגוד האירופאי, נכנסו לשימוש בארה"ב ומערב אירופה, ועומדות כעת בפני דיון בוועדת הסל להכללתם בסל הבריאות בישראל. מדובר בתרופות פורצות דרך, הפועלות ישירות כנגד הנגיף. התרופות ניתנות בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי הקיים ומגדילות באופן משמעותי את הסיכויים לריפוי מלא. מחקרים קליניים שונים הוכיחו כי נטילת הטיפול התרופתי החדש בשילוב עם הטיפול הסטנדרטי הקיים מעלה את אחוזי הריפוי מ- 40% ל- 70% בקרב חולים שטרם טופלו (גנוטיפ 1 בלבד). מעבר לזאת, בעשור הקרוב אנו צפויים להיות עדים לפרץ של תרופות חדשות לטיפול בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C, העומדות כיום לפני שלבי הסיום האחרונים של הפתוח והמחקר הקליני ויאפשרו להעלות את סיכויי ההחלמה המלאה מהמחלה באופן משמעותי ביותר.

דלקת כבד/הפטיטיס B

היום יש בעולם יש יותר מ- 350  מיליון אנשים הלוקים במחלת ההפטיטיס B. אחוז הלוקים בזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס B בארץ מוערך בכ- %1.0 -1.2%  מן האוכלוסייה כלומר, כ- 90,000 אנשים. דרכי הדבקה בנגיף אלה הם מתן של דם ותוצריו. מנות הדם נבדקות משנת 1973 לנוכחות הנגיף ועל כן  הסבירות להדבק בנגיף ירדה דרמטית. יחסי מין: קיימת הדבקה ביחסי מין בנגיף ההפטיטיס B בשכיחות גבוהה יחסית של 6-8% וזאת עקב נוכחותו של הנגיף בכמות גדולה בנוזלי הגוף השונים חוץ מהדם כמו נוזל הזרע ונוזלי הנרתיק.כמו כן תתכן הדבקה של העובר על ידי אם נשאית בשכיחות גבוהה יחסית באם נשאית נגיף ההפטיטיס B (עד 10%). בעת חשיפה חריפה לנגיף ההפטיטיס B ,  5%- 10% מהנחשפים המבוגרים מבריאים ו-10% מפתחים  דלקת כרונית בכבד. לעומת זאת 90-95% מהתינוקות והילדים יפתחו מחלה כרונית לאחר החשיפה החריפה. דלקת כרונית על רקע נגיף ההפטיטיס B מתפתחת לשחמת ב-30% מהמקרים ולסרטן ראשוני של הכבד ב-5-10% .לנגיף ההפטיטיס B קיים חיסון יעיל ביותר וניתן להתחסן ב-95% מהמקרים נגד הנגיף. משנת 1992 נוהג משרד הבריאות לחסן את כל הילודים מיום לידתם כך שבמשך השנים כל האוכלוסייה תתחסן לנגיף. בדלקת כבד כרונית על רקע נגיף ההפטיטיס B יש היום מספר רב של אפשרויות טיפוליות אנטי-נגיפיות חדשות ויעילות ביותר אשר נכנסו בשנת 2009 לשירותי סל הבריאות והן פוגעות במנגנון החלוקה של הנגיף בהצלחה ניכרת.

דלקת כבד/הפטיטיס A

הפטיטיס זיהומית מסוג A גורמת לדלקת כבד חריפה (החולפת תוך מספר שבועות) ואיננה מתפתחת לדלקת כרונית. דרך ההדבקה היא על ידי מגע ידני בצואה המזוהמת בנגיף. עם ההדבקה בנגיף מופיעים אצל החולה הסימפטומים הבאים: חום, חוסר תיאבון, בחילה והקאה , סלידה מאוכל, חולשה, כאב בטן ימנית והופעת צהבת בעור ובלחמיות. הרוב המוחלט של החולים מחלימים ממנה, אחוז קטן מהחולים (2%) מפתחים מחלה "סוערת" קרי, דלקת קשה המביאה לאובדן תפקוד הכבד ויכולה לגרום למוות אלא אם החולים עוברים השתלת כבד. ניתן ומומלץ להתחסן מפני הנגיף הפטיטיס A בכל גיל היות והמחלה קיימת בארץ ואף מתפרצת בגלים. משרד הבריאות מחסן את כל הילדים החל משנת 1999 .

השתלות כבד

ברוב ההשתלות הכבד נכרת ומוצא מן הגוף והאיבר החדש מושם במקומו. ברוב השתלות הכבד נעשה שימוש בכבד שלם שנלקח מתורם חסר חיים, בעיקר כאשר ההשתלה מבוצעת במבוגר. קיימת אופציה של השתלת כבד של אדם בריא חי התורם חלק מהכבד שלו המוסר ומושתל במקום הכבד שנכרת אצל החולה. השימוש ההולך וגדל בהשתלות כבד מלווה בפער עצום בין המספר הגדל של חולים הממתינים להשתלת כבד ובין זמינות האיברים להשתלה. השתלת כבד  היא כיום טיפול הבחירה בחולים עם הפטיטיס סוערת , מחלת כבד כרונית סופנית, ומספר מחלות מטבוליות של הכבד שעדיין אין בנמצא טיפול חלופי עבורן. השרידות של שנה ושל 3 שנים אחרי ההשתלה מגיעה ל-90% ו- 80% בהתאמה. האיבר המושתל ידחה על ידי גוף המושתל אלא אם יעשה שימוש בתרופות המדכאות את מערכת החיסון.