|
אהבה כנה
נובמבר 2011
ברצוננו להביע את תודתנו העמוקה על היחס לו זכינו מד"ר רונן גולדקורן כאשר נאלצנו מסיבות בריאותיות להגיע אל מכון הלב בתל-השומר.
ד"ר רונן אינו עוד רופא במערכת. מדובר באישיות נאצלת היודעת להבין את נפש החולה. הוא מדבר בגובה העיניים, טורח להסביר כמה וכמה פעמים בפשטות ובבהירות מתוך איכפתיות ואהבה כנה לכל חולה ולחולה.
ד"ר רונן טיפל בבעלי בצורה יוצאת דופן, בנועם הליכות, באצילות ובענווה, במסירות ללא לאות. הוא החצין פשטות כאילו הוא אחד האדם, למרות שהוא אוחז בתפקיד רם מעלה כמנהל יחידה קרדיולוגית גרעינית בתל-השומר.
אנחנו מברכים את מערכת הבריאות ואת המחלקה בשיבא על שזכו ברופא משכמו ומעלה. וכשם בשעות הקשות שלנו ליווה אותנו בחום ובאהבה כך הקב"ה יוסיף לו אורך ימים ושנות חיים כבוד ונחת ויתברך בכפל כפליים כל ימי חייו.
הרב יצחק עזריאל ורעיתו ברוריה, קרית מלאכי
נשמה אנושית
אוגוסט 2011
אני חשה חובה נעימה להביע באמצעותכם את תודתי והערכתי הרבה לד"ר זהבה היימן, ממכון הדימות.
נזקקתי לשירותיה ב-20 ביולי והיא העניקה לי את הטיפול המסור והמקצועי ביותר. מדובר בנשמה, אדיבה, מסבירה פנים, אנושית, איכפתית ומתחשבת בסבל החולה. בזכות התערבותה המיידית לטיפול פולשני היא הצילה את חיי. ד"ר היימן הבחינה כי מדובר באירוע של חיים ומוות ועל כן מנעה משביתת הרופאים לפגוע בבריאותי.
על כל זה, תודתי למלאך בלבן לה אני חבה את חיי.
אשרינו שזכינו לרופאה משכמה ומעלה, ואשרי בית החולים שזכה להיות מעסיקה.
שרה בית הלחמי, אור-יהודה
מבינים ומכילים
יוני 2011
לצוות המסור ביחידה לאשפוז יום שיקומי בתל-השומר!
אהרון שלנו נפצע קשה במבצע עופרת יצוקה ושהה בשיקום פגועי ראש כארבעה חודשים.
הפגישה הראשונה שלנו אצלכם היתה כשאוולין יוסף פינתה לנו מזמנה היקר, הכניסה אותנו לחדרה והסבירה לנו לאן אהרון הגיע, מה יעשה אצלכם, מה יהיה סדר יומו...
זה היה שלב מרגש בשיקומו בו הוא עבר משנת"ח לאשפוז יום והתחיל לחזור להיות עצמאי. מכאן - אהרון עשה הכל לבדו, בליווי שלכם ובעזרתכם.
עזרתם לו לחזור לחיים, לחזור להיות הוא. עזרתם לו לחזור ללכת במסלול חייו - ברצונותיו, בשאיפותיו, באהבותיו וגם בחובותיו.
הוא חזר לדבר יותר ברור, לשלוף את המילים שרוצה לומר, לתכנן את סדר יומו, להגדיר ולהכליל, לסכם ולפרט.
ליוויתם אותו גם בניתוחים ולהבדיל גם בהיריון ולקראת הלידה של הודיה נכדתנו, לאורך גידולה והתפתחותה. אהרון מקריא סיפור להודיה מגיל חצי שנה, ומסביר לה שאמרו לו בתל-השומר שזה חשוב להתפתחותה.
תוך כדי הטיפולים כאן ביחידה לאשפוז-יום, אהרון השלים ניתוחים של הראש ועוד חמישה ניתוחים של יצירת האף, הוא השלים את כל השיניים וגם בדיקות וטיפולי עיניים שונים.
אהרון שב להיות עצמאי ואחראי לחייו ואנו שמחנו לקבל אותו בחזרה - מורכב יותר משהיה אך גם שמח, מביע, משתף, מרגש.
הייתם איתו לכל אורך הדרך - סבלניים, מבינים ומכילים. על כל אלה אנו ההורים וכל המשפחה מודים לכם מעומק הלב.
אנו מודים לקב"ה ששלח לנו אתכם להיות השליחים המדהימים שלנו ובזכותכם אנו זוכים לצאת מכאן שונים ובריאים יותר אל המשך החיים.
תזכו להמשיך לשלב עבודה עם נשמה ולהוציא מכאן עוד ועוד אנשים שחוזרים לחיים שמחים, יוצרים ואוהבים.
חיה קרוב, אמא של אהרון קרוב, קרני שומרון
זריקת עידוד
מאי 2011
במשך שנתיים מאז ש"עליתי בגורל" ונצפו בגופי אותם גופים רעים וגרורתיים, אני מטופל ומנותר על-ידי ד"ר אירנה קוצ'וק במכון אלה.
אני יכול לקבוע שזכיתי להיות המטופל שלה, על כך אני מאושר ורוצה להודות לה על הטיפול המסור והמקצועי, על היחס החם והאישי ועל הסבלנות והסובלנות שהיא מפגינה כלפי תמיד.
ד"ר קוצ'וק היא רופאה מקצועית ברמה גבוהה, ויכולותיה באות לידי ביטוי בכל שלב: במעקב, באיתור וזיהוי ובהמלצות שהיא נותנת. שלא לדבר על האנושיות המדהימה שהיא מקרינה לכל מי שבאים איתה במגע.
יוסי חן ציון, ראשן לציון
יוני 2011
במהלך חודש מרס השנה עברתי ניתוח כריתת רחם וטפולות במחלקה הגינקולוגית. הניתוח בוצע בשיטה לפרוסקופית רובוטית. בתחילה חששתי מפני ניתוח בשיטה חדשנית בה מעורב רובוט, ואת חששותי הפיג ברוב תבונה ורגישות ד"ר רועי משיח בהסבריו על דרך הניתוח.
הניתוח בוצע על-ידי צוות בראשות פרופ' מרדכי גולדנברג, ד"ר רועי משיח, ד"ר דוד שטוקהיים והרופא המרדים ד"ר מרקוביץ. הניתוח בוצע בצורה מקצועית, טובה וללא תופעות לוואי.
ברצוני להביע תודה מקרב לב לצוות הנפלא הזה על המסירות והמקצועיות. דווקא בימים אלה של מאבקכם לשיפור תנאים ושכר, מי כמונו האנשים שטופלו בבית החולים יודע כי הרופאים ראויים לכל הערכה ותמורה. חזקו ואמצו!
אהובה מזרחי, תל אביב
אפריל 2011
אמי, ויולט אבידור, אושפזה במחלקה פנימית ב' במהלך חודש אפריל השנה, וטופלה בידיו האמונות של ד"ר לאוניד מיכאל.
בבואי לנסח לו מכתב הוקרה המילים הופכות לדלות והמשפטים ללאקוניים.
אשפוז בן משפחה יקר יכול להפוך לסיוט של ממש, התמודדות כואבת עם הפחד מאובדן יקירך.
ד"ר לאוניד מיכאל טיפל באמי בצורה מופתית, תוך שילוב נדיר של ידע, מקצועיות, מסירות, קפדנות בלתי מתפשרת, יחד עם אנושיות וסבלנות אין קץ.
הוא הפך את חווית האשפוז לחוויה מכוננת, כזו שהותירה אותי ואת בני משפחתי משתוממים נוכח קיומם של אנשי מקצוע ברמתו ובני אדם ערכיים דוגמתו.
עו"ד נטע אבידור-סמואלוב, רמת השרון
יוני 2011
אובחנתי כחולה בסרטן השד לפני כחודשיים וחצי בבדיקה שגרתית. מרגע האבחנה, רוב הזמן הייתי עסוקה בריצות בין רופאים, התייעצויות ובדיקות. הגוף היה עסוק בריצות והמוח במחשבות ובחששות המתלווים, באופן טבעי, לפצצה כזו שנופלת עליך משום מקום.
בצומת דרכים זה פגשתי את ד"ר מירי סקלייר. נשלחתי לבדיקת MRI שלאחריה ד"ר סקלייר איבחנה גוש נוסף שהצריך בדיקת ביופסיה נוספת. הכול היה בלחץ של זמן כי רציתי וביקשתי שהתוצאות תהיינה לפני הניתוח (שתוכנן לשבוע מיום קבלת תוצאות ה-MRI).
במהלך השבוע הזה פגשתי ברופאה שהיא לא רק מקצועית בצורה יוצאת דופן, אלא גם (ולא פחות חשוב) אנושית, אמפטית ובעלת התייחסות מדהימה לפציינטיות שלה. היא ידעה להרגיע אותי במינונים הנכונים ויחד עם זאת לדבר איתי באופן ישיר ומכבד.
חשוב לי לציין שכשישבתי בתור במרכז מירב שמעתי בנות שביקשו אותה ספציפית והיו מוכנות לבוא ביום אחר ובלבד שד"ר סקלייר תטפל בהן. ולא פלא. כעת אני מבינה מדוע.
שוחחתי בימים האחרונים עם חברה שהיא במצב דומה לשלי והיא שיבחה בפניי רופאה מתל השומר שקראה לה "המלאכית" שלי. שאלתי את חברתי האם היא מדברת על ד"ר סקלייר, ולא הופתעתי כשתשובתה הייתה חיובית.
ענת רייז, מושב קדרון
אפריל 2011
עברו 3 חודשים מאז בתי, מירי בר-דוד, הלכה לעולמה. מתוך הכאב והיגון שאני שרויה בהם מצאתי לנכון להביע את תודתי הכנה והערכתי העמוקה על היחס, הטיפול ותשומת הלב הנפלאה של מערך הרופאים והצוות הרפואי שטיפל בה.
הכרת תודה והוקרה מיוחדת לפרופ' יעקב שכטר, מנהל מכון אלה במערך האונקולוגי, על טיפולו המסור והמקצועי, האמינות, האדיבות והרגישות בכל עת, תמיד עם אמונה, תקווה ועידוד. הוא היווה משענת לבתי, העניק לה תמיכה אנושית ברגעים הקשים ביותר.
אני מבקשת להודות למנתחים, לפרופ' משה פפא ולד"ר אלון בן נון על המקצועיות והאמפתיה שהעניקו לה בשני הניתוחים שבטיפולם.
ברצוני לציין את הערכתי לד"ר רוברטו שפיגלמן וד"ר עוזי נסים במחלקת הרדיוכירורגיה, על טיפולם המקצועי והתייחסותם האנושית, וכן לציין בהערכה רבה את ד"ר דב זיפל ממחלקת כירורגיה אונקולוגית על הטיפול והמעקב הצמוד, וכן ד"ר רוני שפירא על המסירות.
כל הצוות עבד יחד בשיתוף פעולה מלא והדוק בהובלתו של פרופ' יעקב שכטר.
תודה על תשומת הלב שבתי קבלה במחלקת אשפוז יום אונקולוגי. האחות סוניה ליוותה אותה במהלך כל תקופת הטיפולים והייתה דוגמא חיה למושג "מלאכים בלבן". תודה לאסנת סולימן, המזכירה במכון אלה, על הנעימות והנכונות לעזור בכל מצב במסירות אמיתית.
בזמן האשפוז במחלקות פנימית ו' וכירורגית ג' צוות הרופאים, האחיות וצוותי העזר הצטיינו באכפתיות ורצון כן להקל ולהיטיב את מצבה. כמו כן הצוות האדמיניסטרטיבי בכל המערך האונקולוגי נתן שירות מצוין וסייע ככל הנדרש.
הפרידה ממירי קשה והעצבות בליבי גדולה, אך אני מוצאת חובה להודות על המקצועיות, על הסביבה התומכת ועל מאמצים ומשאבים לשמור על חיי אדם ואיכותם.
רודי יוסטר, רחובות
נבחרת החלומות של שיבא
בתחילת השבוע שעבר נחתתי בארץ אחרי שבוע שכלל חמש טיסות מארצות הברית לאירופה, ומשם לישראל, ומיד שוב לסין ובחזרה לישראל. ביום רביעי התחלתי לחוש כאבים חזקים בבית החזה ובגב. אחר הצהריים, כמעט בלי יכולת לנשום, הלכתי לרופא משפחה. למרות הסברי שאני צריך כדור פשוט נגד כאבי שרירים, התעקש הרופא ששיעור החמצן הנמוך בדם, ביחד עם עוד כמה ממצאים, מחייבים את שליחתי לחדר מיון.
לאחר זמן לא רב הובילה אותי בתי דרך חדר המיון המסודר ביותר בעולם בבית החולים שיבא, לאזור הבדיקה. בתוך זמן קצר הייתי מוקף ברופאים יוצאי סיירות צה"ל, ערבות רוסיה וכפרים ערביים בישראל - כולם חביבים ואדיבים, ומעל לכל - מקצועיים.
משנשללה האפשרות לתסחיפים כתוצאה מהטיסות ולהתקף לב כתוצאה מהקריאה בעיתון על קריסת מערכת הבריאות - נקבע שיש לי דלקת בקרום הלב ואני מתאשפז במחלקה פנימית ב'. במחלקה הצטרפו לנבחרת החלומות אחיות ישראליות מכל מוצא - ערביות, רוסיות, צפוניות, דרומיות ואתיופיות. כולן מקצועיות, אדיבות ונחמדות.
במהירות רבה ערכו לי הרבה בדיקות, כשצוות מסיעים יעיל מעביר אותי מבניין לבניין. ביום שישי בצהריים הודיע לי הרופא שאני נשאר לשבת כי דרוש מעקב, כדי לוודא שהלב לא נפגע. בחדר הנוח עם חולה אחד נוסף בלבד יכולתי סוף סוף לעבוד בשקט עם אינטרנט אלחוטי חינם.
חוויתי אשפוז ראשון בישראל, אחרי שישים שנות חיים בארץ והרבה הסתובבויות בעולם.
ביום ראשון שוחררתי, אחרי שבדיקות דם נוספות ואקו לב אמרו שמותר. בעוד כמה ימים שוב אטוס לארצות הברית, שם אני חי באופן זמני, כשליבי מלא שמחה על כך שישראל היא ביתי וכזאת היא מערכת הבריאות שלנו.
עצתי הצנועה למקבלי ההחלטות באוצר: תנו לרופאים ולאחיות את מה שהם מבקשים. מגיע להם.
מיכה אורבך, מכבים (רוקוויל מרילנד, ארה"ב)
(פורסם במדור המכתבים למערכת של עיתון 'הארץ' ב-1.6.11)
למכתבי תודה נוספים |
