הפרעת תנועה היפרקינטית מאוחרת
שם באנגלית: TARDIVE DYSKINESIA
הפרעת תנועה היפרקינטית מופיעה לאחר שימוש ממושך בתרופות החוסמות רצפטורים של דופמין. לרוב מדובר בתרופות פסיכיאטריות מהסוג הקלאסי/ הישן, או תרופות אנטיממטיות (נגד בחילות).
באופן טבעי רוב הסובלים מההפרעה הם סכיזופרנים, סכיזואפקטיבים, ביפולארים ואחרים שסובלים או סבלו בעבר מהפרעה פסיכיאטרית וקיבלו טיפול פסיכיאטרי.
מהם התסמינים?
תנועות לא רצוניות מהירות וחוזרות, בדרך כלל של הלשון והפה אך לעתים גם של הגב והגפיים; תנוחה לא רצונית ולעיתים כואבת של הגב או הצוואר (דיסטוניה); תחושת חוסר שקט, עד כדי כאבים וחוסר יכולת לשבת ללא תזוזה (אקטיזיה); רעד וטיקים.
מהם הגורמים להפרעה?
הפרעת התנועה לרוב מופיעה לפחות כחצי שנה לאחר טיפול בתרופות נורולפטיות (פסיכיאטריות). לעתים היא מופיעה דווקא אחרי הפסקת התרופה או ירידה במינון שלה. גורם סיכון הוא הופעה קודמת של תנועות לא רצוניות כתופעת לוואי לשימוש בתרופות פסיכיאטריות
חשיפה לרעלנים מסוימים בחומרי הדברה או אלכוהול בכמות מופרזת עלולים גם הם לגרום לתופעות דומות.
נשים וקשישים נוטים יותר לסבול מההפרעה.
איך מטפלים?
הטיפול המידי הוא הפסקה של התרופה הגורמת לתופעה, ולהחליפה בתרופה אחרת. הסיכוי להפוגה גדל, ככל שהאבחון נעשה מוקדם יותר וככל שגיל החולה צעיר יותר.
לפעמים אין די בהפסקת התרופה, ויש צורך בטיפולים תרופתיים נוספים. לתופעות מקומיות ניתן גם לנסות טיפול בבוטליניום בזריקות לשריר. ואילו במקרים קשים, ניתן לנסות טיפול ניתוחי של גירוי מוחי עמוק.
