כל מה שרציתם לדעת על קרחת

ד"ר אנה לכוביצקי, רופאת עור מומחית למחלות שיער

בהרבה בתים בישראל מביטים אנשים במראה ובוחנים בדאגה את בלוריתם בחיפוש אחר סימני הידלדלות. במקרים אחרים, זו כמות השיער שנשארת במברשת שנותנת תחושה שהקרחת בדרך. הגיע הזמן לעשות קצת סדר.

האם נשירת שיער היא סימן להקרחה?

נשירת שיער והתקרחות זה לא אותו דבר. התקרחות היא מצב שבו רואים בבירור אזור שחסר בו שיער. נשירת שיער זה מצב שבו נופלות שערות, אבל הוא לא בהכרח מעיד על התקרחות. כשאישה מסתרקת ונבהלת לגלות שהמברשת מלאה בשיער, זה לא אומר שהיא מתקרחת. להתקרח זה להסתכל ולראות קרחת. גם במצב של נשירה מוגברת, כשהכיור נסתם מרוב שיערות, זה לא בהכרח יוביל לקרחת. כדי שנראה התקרחות צריך לאבד לפחות 30% מהשיער. יכול להיות מצב שבו יש נשירת שיער מוגברת ואין התקרחות בכלל, ולהפך, יש מצבים שאדם מקריח - התקרחות גברית גנטית או נשית גנטית - ולא רואים שנושר שיער, השיער פשוט נעלם.
כך שבחלק מהמקרים יש קשר בין נשירה לקרחת, ובחלק לא. נשירת שיער תקינה היא בין 70 ל-160 שיערות שנושרות במהלך יממה, תלוי בעונות השנה - בעונות מעבר נושר יותר שיער. גם כמות השערות שנותרו במברשת או במסרק היא לא אינדיקציה - אם אדם חופף ראש בכל יום, אז חלק מהשערות שאמורות לנשור נופלות בחפיפה ולכן נראה פחות שיערות שנפלו בסירוק. אם חופפים פעם בשבוע ומסתרקים פעם בשבוע, אז באותה פעם בשבוע נראה הרבה שיערות על המסרק או המברשת. מה שיש במסרק הוא תוצאה של מתי הסתרקנו בפעם האחרונה, כמה פעמים חפפנו, וגם גורמים כמו עונות השנה, אורח החיים, מצב בריאותי כללי ומצב הקרקפת.

איך מאבחנים אם אדם מתחיל להתקרח?

הסימנים ההתחלתיים להידללות השיער הם ירידה בנפח השיער והידקקות השערות – הקוטר של חלק מהשערות הופך לדק יותר. במקרים מתקדמים המטופל כמובן כבר יודע לבד ממה שהוא רואה במראה. במקרים התחלתיים יש צורך לפנות לבדיקת רופא מומחה. האבחנה נעשית על סמך בדיקה שכוללת סקירה עם מיקרוסקופ ידני, שבעזרתו יכולים הרופאים לבדוק את קוטר השערות ולראות אם יש הידקקות של חלק מהשערות.

באיזה גיל מתחילים להקריח?

מתחילים להקריח לרוב לאחר גיל ההתבגרות, ויש גם מקרים נדירים לפני. שיער ללא סימני הקרחה הוא כמו שיער של ילדים, מה שלפעמים מכנים "שיער בובה" - כשכל השערות באותו קוטר, כמו בראש של מטאטא. בגיל ההתבגרות מתחילים שינויים הורמונליים ואז יכול להתרחש תהליך של הידללות שיער, זה תהליך מאוד הדרגתי וזה לא משהו שמייד רואים בעין. אבל הרבה פעמים אצל מתבגרים, כשבוחנים את השערות במיקרוסקופ ידני, רואים סימנים התחלתיים של התקרחות. זו לא התקרחות שמבחינים בה כשמביטים על הראש, אלא מה שרואים בבדיקה עם מיקרוסקופ. זה לא חייב להיות בגיל שלושים או ארבעים. בסופו של דבר, כמעט על כל בן 25 בישראל שייבדק במיקרוסקופ ידני יימצאו סימנים התחלתיים או אפילו יותר מתקדמים של התקרחות.

ומה עם בעל בלורית מלאה בן 60, האם הוא כבר לא יקריח?

לא בהכרח. הוא אולי לא איבד את שיערו בהתקרחות גברית גנטית, אבל לאחר גיל 60 יכול להתחיל תהליך של הידקקות של שיער שנקרא senescent alopecia. תהליך זה לא קשור באנדרוגנים, אלא בהזדקנות. בשונה מתהליך של התקרחות גברית גנטית, דילול השיער במקרה זה מתרחש בצורה דיפוזית – לא באזור אחד שהולך ומתרוקן משיער אלא הידללות ברחבי הקרקפת.

מה ההבדלים בין הקרחה של נשים לשל גברים?

ראשית, הקרחה גנטית בהחלט קיימת גם אצל נשים. אולם יש כמה הבדלים בין הקרחה גברית להקרחה נשית:
שכיחות – התופעה יותר שכיחה אצל גברים מאשר אצל נשים.
עוצמה - נשים לא הופכות לקרחות לגמרי, אלא הקרקפת שלהן נחשפת בין שיערות דלילות.
פיזור – ההקרחה אצל גברים מתבטאת באזורים ספציפיים, יש מפרצים ואזור דליל בקודקוד, יש מצח שעולה ומתגלה ככל שקו השיער נסוג, ואחר כך כל זה מתחבר. אצל נשים הקו הקדמי של השיער לרוב שמור ופחות מתאפיין במפרצים, ואילו מאחורי הקו הקדמי, באזור הקדמי של הקרקפת, נהיה יותר שקוף.
התוצאה הסופית – בעוד גברים עשויים להקריח עד למצב של אפס שיערות, קרחת חלקה, בנשים זה לא קורה. כמעט ולא רואים אישה שתקריח עד לאפס שיערות, זה לא מגיע לעוצמה של הקרחה של גברים בדרך כלל.
הטיפול - יש הבדל בתגובה לטיפולים נגד הקרחה בין גברים לנשים. טיפולים שעוזרים לגברים פחות עוזרים לנשים ודורשים מינון אחר. כמו כן, בנשים יש טיפולים מכוונים כנגד הורמונים גבריים שיכולים להועיל.
היחס - נשים מקבלות את ההקרחה בצורה יותר קשה מגברים. ההקרחה מפריעה לשני המינים בדרך הכלל מבחינה נפשית וחברתית, אבל לנשים היא מפריעה יותר. אצל גברים יש אפילו אופנה של לגלח את הראש בעקבות ההקרחה, ואילו אצל נשים אין אופנה של נשים קרחות.

הקרחה גברית גנטית טיפוסית: מפרצים ואזור בקודקוד, שיילכו ויתרחבו עד שיהפכו לאזור אחד

האם זה נדמה לנו או שגברים ישראלים נוטים להקריח יותר בהשוואה לעולם?

זה לא נדמה לכם. גברים ישראלים יותר קירחים מגברים אירופאים, למשל. ההסברים לתופעה נעים בין תיאוריות של נטייה גנטית ביהודים להקריח, לצד תיאוריות שזה מושפע מקרינת UV , כלומר מקרני השמש שנמצאות בשפע בישראל, וגם מסטרס, שגם הוא לא חסר באורח החיים הלחוץ של הישראלים.
אם זה לא מספיק, אז יש גם נטייה של כל דור להתקרח יותר מהדור הקודם. האבולוציה הולכת לכיוון של פחות צורך בשיער, ואנחנו נלחמים נגד זה. פעם היינו צריכים שיער בשביל להגן על הגוף מפני נזק פיזי, כימי, מחפצים, מקור או מחום. בעת המודרנית יש לנו בגדים, בניינים, אביזרי הגנה, ואנחנו פחות צריכים שיער. יש לשיער תפקידים אחרים בפיזיולוגיה, אבל לרוב התפקיד כיום הוא פסיכולוגי וסוציאלי - זה סמל של מיניות, נעורים, בריאות, יופי ועוד.

מה הטיפולים שמוצעים נגד הקרחה?

כדי לקבל טיפול מתאים לסוג של התקרחות יש לפנות לרופא מומחה בתחום לצורך אבחנה. יש שני סוגי תרופות לטיפול בהקרחה גנטית שמאושרים על ידי משרד הבריאות לגברים – אחד מהם הוא טיפול חיצוני בתרופה שנקראת מינוקסידיל, שניתנת במריחה על הקרקפת. הסוג השני הוא כדורים לבליעה, שנקראים פינסטריד. לנשים מאושר רק טיפול במינוקסידיל, למריחה חיצונית. ישנם טפולים שאינם מאושרים (טיפולים שניתנים off label) . למשל, מתן כדורי פינסטריד לנשים, טיפולים כנגד אנדרוגנים בנשים, טפול במינוקסידיל דרך הפה במינון נמוך, הזרקת פלסמה עשירה בטרומבוציטים ועוד.
חשוב לציין שהטיפולים מאושרים להקרחה והוכחו כיעילים, אבל היעילות היא יחסית, זה תלוי בציפיות של המטופל. עבור חלק מהאנשים התוצאות מצוינות, לחלק התוצאות חלקיות וחלק לא מרוצים בכלל. צריך להבין שאם יש תרופות מאושרות, שזה אומר שיש מספיק מחקר לגבי היעילות והבטיחות שלהן. לא לכולם זה מספיק טוב, אחרת לא היינו רואים אנשים קרחים ברחובות.

מה הטיפול שמוצע לנשים שסובלות מהידללות שיער בגיל המעבר?

הידללות שיער היא תהליך הדרגתי. אצל חלק מהנשים לאט לאט נעלם השיער ואצל חלק זה בקפיצות – ואחת הקפיצות היא בשלב המנופאוזה. אבל זה לא מתחיל במנופאוזה, לרוב הנשים יש שיער דליל עוד לפני המנופאוזה, גיל המעבר זה פשוט עוד קפיצה, מדרגה אחת למטה. 
 מעניין לציין שטיפול הורמונלי חילופי לא מסייע לנשים בגיל המעבר ששיערן התחיל להידלדל, ובמקרים מסוימים אפילו מחמיר את המצב. בחלק ממדינות אירופה מקובל לתת טפול מקומי עם אסטרוגן, אבל עד כה אין מחקרים איכותיים שמראים שזה עובד. לכן, הטיפולים שניתנים הם אותם טיפולים שניתנים להידללות שיער גנטית.

האם זה נכון שהסבא מצד אמא הוא האחראי לתורשה של הקרחה?

זה לא מדויק. תורשה היא לא גן אחד, היא פוליגנטית, צריך להסתכל על שני הצדדים, לא רק על הצד של האם. לפעמים לאנשים יש את אותם גנים בדיוק אבל הביטוי של הגנים שונה, לפעמים זה גם מדלג דור. לא יעזור להאשים את סבא בהקרחה. אבל במקרים שבהם יש בני משפחה שההקרחה החלה אצלם בגיל מוקדם מאוד, כדאי להיות מודעים ולפנות לבדיקה כדי ולהתחיל טיפול בזמן.

האם מומלץ למי שעוד לא רואה הקרחה, לבוא לטיפול?

בהחלט. יכול להיות שעוד לא רואים את זה בעין אבל במכשיר המיקרוסקופ הידני כבר רואים סימנים להתחלת הקרחה. ידוע שכשמתחילים טיפול בשלב הזה התוצאות הרבה יותר טובות מאשר כשמתחילים בשלב מתקדם.

ומה לגבי השתלת שיער, האם זה פיתרון יעיל נגד הקרחה?

קודם כל, צריך להבהיר: השתלה לא עוצרת הקרחה. בהשתלת שיער לוקחים שיערות מאזור אחורי של הקרקפת ומשתילים אותן באזור קדמי של הקרקפת. לכן חשוב לעשות את זה בשלב מוקדם, שבו עוד יש שיער מאחורה שאפשר יהיה להשתיל מחדש מקדימה. המחשבה מאחורי זה היא ששערות מאזור אחורי פחות נוטות להקריח. מצד שני, משתילים אותן ברקע קדמי, שזה אזור שכן נוטה להקריח. אז יכול להיות שהשערות האלה פחות נוטות להידללות, אבל עדיין, אם אדם יעשה השתלה ולא יטפל בתרופות - הוא עוד הפעם יקריח. אדם יכול לעשות השתלת שיער, להיראות נהדר כמה שנים ואז להקריח שוב, ואף לבחור לעשות שוב השתלת שיער.