ניתוח הכשל החיסוני הנגרם בזמן שהות בחלל

חוקר ראשי:  ד"ר יעקב לורנס, המרכז הרפואי שיבא.

צוות המחקר: פרופ׳ אדם דיקר, אוניברסיטת תומס ג'פרסון, ארה״ב.

שותפים: אוניברסיטת תומס ג'פרסון, ארה״ב וחברת הסטארט אפ הישראלית OncoHost.

מערכת החיסון היא מכלול מנגנוני ההגנה של הגוף. תפקודה התקין, נחוץ לשמירה על הגוף מפני שלל סיכונים, דוגמת זיהומים ותאים סרטניים. המערכת משתנה מאדם לאדם, ופעילותה מבוקרת באופן מתמיד, כיוון שירידה בתגובת מערכת החיסון או לחלופין, פעילות מוגברת שלה, עלולים לגרום למחלות.

במחקרים שנערכו בעבר על צוותי משימות חלל, התגלה כי חלק ניכר מהאסטרונאוטים סבלו מהפרעות בתפקוד מערכת החיסון במהלך משימותיהם בחלל החיצון.

כיצד בא לידי ביטוי עדות הכשל החיסוני שנגרם בחלל?

פריחות עוריות, תסמיני אלרגיה ואפילו התפרצות כיבים בשפתיים המעידים על מעין טריגר המפעיל וירוס הרפס (HSV-1) רדום.

למה זה קורה?

עדיין לא התגלתה הסיבה לתופעה וכיצד ניתן למנוע אותה ולהגן על בריאות האסטרונאוטים.

כדי להבין לעומק את השפעת החלל על תפקודה התקין של מערכת החיסון, החוקרים הקלינאים במרכז הרפואי שיבא ועמיתיהם באוניברסיטת תומס ג׳פרסון בארה״ב, ממנפים את פריצות הדרך הטכנולוגיות במתן רפואה מותאמת אישית.

הסטארטאפ הישראלי ,OncoHost מפתח פלטפורמה חדשנית המסייעת בבחירת הטיפול המתאים לחולים אונקולוגיים, בהתאם למאפייני מערכת החיסון האישית. באמצעות כלי ניתוח חלבונים ואלגוריתמי למידת מכונה מתקדמים, מתקבל ניתוח רב-ממדי של תפקודי מערכת החיסון השונים אצל הנבדקים.

ניתוח מאפייני פעילות מערכת החיסון לאחר הטיסה לחלל, יסייע לחוקרים בפענוח הגורמים המובילים לפגיעה החיסונית המתוארת. התובנות יאפשרו פיתוח פתרונות כנגד הופעת הכשל החיסוני ויסייעו במניעת מצבים מסכני חיים, העלולים להיגרם במהלך משימות מאוישות לחקר החלל העמוק.

בנוסף, אנו סבורים כי הדגמת הפוטנציאל הטמון באפיון מדויק של מערכת החיסון האישית, יסייע במאמץ לקידום רפואה מדויקת ומותאמת אישית גם על פני הקרקע ויאפשר את בחירת הטיפול האופטימלי עבור המטופלים השונים.

הניסוי הוא חלק מהמחקרים הקליניים שיבוצעו על חברי סגל משימת AX-1.