שינויים בהרגלי המין
כל שינוי בהרגלים המיניים מצריך משני בני הזוג אימון, סבלנות, פתיחות, מחשבה חיובית ואופטימיות. מתי הוא נדרש?
שימו לב: הכתבה עוסקת בנושאים אינטימיים שחלקם עלולים להיות רגישים לאנשים מסוימים.
נשים מסוימות מעידות כי הן יכולות לגמור רק בדרך מסוימת ולא מצליחות לעשות זאת עם בן הזוג (כך למשל, הן מפעילות לחץ על איבר המין מלמעלה בעזרת שתי הידיים והנעתן לצדדים, לעתים מעל הבגדים). חשוב להבין שרוב הנשים מאוננות באמצעות גירוי חיצוני על איבר המין מבלי להחדיר דבר לנרתיק. זאת בשל מבנה מערכת המין הנשית שבה המוקד העצבי ומוקד הגירוי נמצאים בחלק החיצוני של איבר המין (אזור הדגדגן).
עם ההתפתחות האינטלקטואלית, הרגשית והמינית אנו יכולים להתחיל לחוש תחושות נעימות באיברי המין וליהנות מהן. יכולת זו קיימת מלידה ועד זקנה, אבל היא יכולה להיחסם בשל מסרים מהחברה או הבית. כבוגרים, עלינו לשחרר את העכבות והחסמים. אצל חלק מהאנשים זה תהליך שקורה מעצמו, עם הגיל וההתנסויות המיניות והאינטימיות, וחלק זקוקים לעזרה כגון קריאה על מיניות ואורגזמה, חוויות מיניות עם בני הזוג או טיפול סקסולוגי.
שינוי הרגלים מיניים הוא תהליך איטי שמצריך סבלנות ופתיחות. כך למשל, אם אישה רגילה לאונן עם ידיה בלבד אבל רוצה לגמור עם בן זוגה – הם צריכים ללמוד כיצד להחליף את הידיים שלה בידיים שלו. בנוסף אם היא רגילה להתגרות עם כיסוי בד (בגד), היא צריכה להתרגל לגירוי חשוף, כלומר להפוך את המגע לעדין יותר. ואם היא רגילה לחיכוך חיצוני בלבד (תנועה בנרתיק), חשוב לשלב בינו לליטוף הדגדגן על גוף חשוף.
כל שינוי בהרגלים המיניים מצריך משני בני הזוג אימון, סבלנות, פתיחות, מחשבה חיובית ואופטימיות, כמו בכל תחום בחיים. והעיקר – לא להתייאש כלל.
אם זה לא עובד, תמיד ניתן לפנות למרפאה סקסולוגית, כמו שס"ק – המרכז לבריאות מינית בשיבא, ולקבל ייעוץ אישי.