הדרכה על כף רגל סוכרתית ברמת סיכון נמוכה

כף רגל סוכרתית היא מצב שבו פגיעות עצביות וכלי דם אצל חולי סוכרת עשויות להוביל לכיבים, זיהומים ונמקים בכפות הרגליים. במקרים חמורים, ללא טיפול, עלולה להיות צורך בקטיעה.

אובחנת בכף רגל סוכרתית שנמצאת בסיכון נמוך להתפתחות כיב. להלן הנחיות הטיפול: 

מה עושים?  

• מקפידים לאזן את הסוכרת ולהיות במעקב.
• בודקים את כף הרגל בקביעות, לפחות פעם בשנה, אצל הרופא המטפל או אח/ות מוסמכ/ת בקהילה ומעבירים להם הנחיות אלו לשמירת רצף הטיפול.
• מדי יום מתבוננים בכפות הרגליים, רוחצים אותן במים זורמים ופושרים ללא סבון ומייבשים היטב, בייחוד בין האצבעות.
• משמנים את כפות הרגליים ומפרידים בין האצבעות.
• מגיעים לפדיקוריסט/ית לגזירת הציפורניים בקו ישר.
• גורבים גרבי כותנה או צמר.  
• בודקים את פנים הנעליים לפני נעילתן.
• אם יש עיוותים בכף הרגל או שבעבר התפתח בה כיב, נועלים נעליים מותאמות.

מה לא עושים?

• לא הולכים יחפים.
• לא הולכים על משטח חם, לא מחממים את הרגליים בבקבוק חם או סדין חשמלי, ולא בודקים את חום המים באמבטיה בעזרת כפות הרגליים.
• לא גוזרים עור קשה ולא משתמשים בכימיקלים להסרתו.
• לא שמים פלסטרים על כפות הרגליים.
• לא גורבים גרביים סינתטיים, גדולים מדי, מתוקנים או עם תפרים.
• לא נועלים נעליים פתוחות.
• לא מעשנים.

חשוב לציין כי טיפול עצמי מונע 80% מהכיבים והקטיעות.