"בשיבא הרגשתי שרואים אותי" – הסיפור של משה

לפני כעשר שנים, משה פדה, כיום בן 65 ואז מורה בן 55 מחיפה, הבחין שהוא מתקשה לשיר כמו בעבר. "הייתי באותה תקופה חלק מחבורת זמר ושמתי לב שהנשימה שלי מתקצרת, שנהיה לי קצת קשה לסיים משפטים ארוכים". בדיקת CT חזה אליה נשלח, הראתה באופן חד משמעי כי הוא סובל מפיברוזיס ריאתי ממקור לא ידוע, המתבטא בתהליך הצטלקות של הריאה. "רופא הריאות טען שאין מה לעשות עם זה. כיוון שאמי סבלה מהמחלה בשנותיה האחרונות ונפטרה כשהיא בת 92, הנחתי שיש לי עוד זמן".

אבל המצב הלך והידרדר. "התקשיתי בהליכה, בטיולים, בטיפוס במדרגות בבית הספר. היה לי קושי לדבר ולשלוט בנעשה בכיתה במשך שיעור שלם".

פדה ניגש לבדיקת תפקודי ריאה, שלאחריה הובהר לו שעליו לעבור השתלת ריאות. "הייתי בשוק מוחלט ואמרתי שאני חייב לחשוב על זה. אחרי שהגיעה הקורונה, החלטתי ללכת על זה ושאני אעבור את התהליך ביחידת השתלות הריאה בשיבא".

משה פדה וד"ר לירן לוי במפגש מרגש.

פדה נפגש עם ד"ר לירן לוי באוגוסט 2020 ועבר בדיקות מקיפות. בינואר 2021 הגיע הטלפון לו חיכה. הוא נותח על ידי ד"ר מילטון סאוטה וד"ר רן קרמר, ומשם הועבר לטיפול נמרץ ניתוחי לב ולאחר מכן למחלקת כירורגיית חזה כלי דם לשיקום בן שבועיים וחצי, שם הוא מעיד שזכה לטיפול חם ואכפתי במיוחד.

את חוויית הטיפול ביחידה להשתלות ריאה הוא מתאר באופן ציורי: "ביחידת ההשתלות הרגשתי שמסתכלים עליי כבן אדם ומדברים אליי, כאדם, ולא כאל אגרטל שמנגבים ממנו אבק ומחזירים למדף, עד הניגוב הבא".

הוא מציין לטובה את היחס החם אותו הוא מקבל עד היום מד"ר לירן לוי ש"מוכן להקשיב לכל השאלות, גם אם אין לו באותו רגע את התשובות". פדה מזכיר גם את מתאמות ההשתלה, מורג ואורטל, "שהיו חמות ומסורות. הגישה הכללית בשיבא היא בעד החולה".