מחקר חדש: עלייה בסיבוכים בחולי אוטם לב במהלך הקורונה

מחקר רב-מרכזי בהובלת שיבא שכלל 13 מחלקות קרדיולוגיות בבתי חולים ברחבי הארץ, מצא כי בשונה מהמדווח במדינות אחרות בעולם המערבי – בישראל לא נצפתה ירידה במספר האשפוזים על רקע התקפי לב במהלך הגל הראשון של הקורונה, זאת לעומת התקופה מקבילה ב-2018.
 
ממצא מעניין נוסף במחקר, אותו הובילו פרופ' שלומי מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב ומערך האשפוז הקרדיאלי וסגן מנהל המערך הקרדיולוגי בשיבא וד"ר אלכס פרדמן, רופא בכיר במרכז הלב, חזה וכלי דם, הראה כי החולים שכן הגיעו לטיפול במהלך שנת הקורונה, עשו זאת בשלב מאוחר יחסית של התקף הלב. כתוצאה מכך, סבלו מעלייה ניכרת בשיעור הסיבוכים, כולל עלייה בשיעור החולים שסבלו מאי ספיקת לב, הפרעות קצב קשות ומסכנות חיים, סיבוכים מכניים ועוד.

המחקר בדק בין היתר את שיעור ההסתברות לאוטם לב, מאפייני החולים, הטיפול והאפקט הקליני בכ-1,500 חולי אוטם חד בשריר הלב, שאושפזו בבתי חולים בכל רחבי הארץ במהלך הגל הראשון של הקורונה ובהם שיבא, איכילוב, רמב"ם, וולפסון, בילינסון, סורוקה, ברזילי ועוד. נתונים אלה הושוו לנתוני הסקר הלאומי של אוטמי לב, הנערך בתקופה מקבילה ב-2018.
 
פרופ' מטצקי: "ידוע שבעת אסונות כלכליים, אסונות טבע, מלחמות ומשברים בריאותיים חמורים, חלה עלייה בהתקפי לב. עם זאת, משבר הקורונה היה ייחודי, שכן בשונה ממשברים אחרים היה חשש ואף עידוד מערכתי לא להגיע לבתי החולים, שנחשבו - לא בצדק - כמקור הדבקה פוטנציאלי. יתרה מכך, בשונה ממשברים לאומיים אחרים, במשבר הקורונה הוסטו משאבים טיפוליים רבים לטובת הטיפול בחולים בנגיף באופן שאולי הפחית את יכולת מערכת הבריאות לתת מענה מלא לחולים שאינם חולי קורונה". 

עוד אומר פרופ' מטצקי כי "מסקנות המחקר מיועדות בעיקר למובילי וקובעי המדיניות, שצריכים להיערך להקצאת משאבים מאוזנת ולהבטחת הטיפול הטוב והאיכותי לציבור בעתות שגרה ומשבר גם יחד".