תפריט נגישות א+ א א-

מידע הצהרת נגישות
תצוגת צבעי האתר (* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג Chrome ו- Firefox) תצוגה רגילה מותאם לעיוורי צבעים מותאם לכבדי ראייה סגור
הנהלת המרכז
הנהלת המרכז
סגן דקאן
סגן דקאן
תוכנית תלפיות
תוכנית תלפיות
המרכז הארצי לסימולציה רפואית
המרכז הארצי לסימולציה רפואית
פרויקט ח''ץ
פרויקט ח''ץ
Sheba International
Sheba International
סטאז'
סטאז'
נתונים על המרכז הרפואי שיבא - Facts & Figures
נתונים על המרכז הרפואי שיבא - Facts & Figures
סיפרייה רפואית
סיפרייה רפואית
דלג לתוכן העמוד (מקש קיצור m) דלג לצור קשר (מקש קיצור 2) דלג למפת האתר (מקש קיצור 3)

רעד ראשוני

צפו בשיחה של פרופ' שרון חסין עם פרופ' רפי קרסו על רעד ראשוני, ואז קראו את ההסבר המפורט:
 


מהו רעד ראשוני?

רעד ראשוני הוא תסמונת נוירולוגית שגורמת לרעידה לא רצונית וקצבית. הרעד נמצא בידיים, אך יכול לערב כמעט כל איבר בגוף, למשל ראש, צוואר ומיתרי הקול. הרעד גובר תוך כדי תנועות וביצוע מטלות פשוטות, כמו אחיזת כוס, כתיבה או שריכת שרוכים.
המחלה אינה מסוכנת, אך צפוי שהרעד יחמיר עם הזמן. במקרים קשים הרעד יכול להגיע לרמה המקשה על תפקוד הידיים, ונדרשת עזרה בביצוע פעילויות בסיסיות כמו אכילה, לבישת בגדים והיגיינה אישית. 
רעד ראשוני יכול להופיע בכל גיל,  אך הוא נפוץ יותר מעל גיל 40.

מהם הסימפטומים של רעד ראשוני?

• התחלה הדרגתית של רעד, בדרך כלל בצד אחד של הגוף.
• החמרה של הרעד בזמן תנועה או ביצוע פעולה.
• התחלה של הרעד בידיים, לפעמים ביד אחת ולפעמים בשתיהן, אך בדרך כלל הרעד קשה יותר בצד אחד מאשר בשני (א-סימטריה).
• נוסף על הרעד בידיים, לפעמים מופיע גם רעד בראש בצורה אופקית ("לא-לא") או אנכית ("כן-כן").
• הרעד עלול להחמיר במצבים של דחק רגשי (סטרס), התרגשות, מאמץ גופני, עייפות, לאחר צריכת קפאין, במזג אוויר קיצוני או כשעושים משהו שדורש קשב רב. 

איך מבדילים בין רעד ראשוני למחלת פרקינסון?
עיתוי – ברעד ראשוני הרעד מופיע בדרך כלל בזמן ביצוע פעולות ידניות, בעוד שרעד משני למחלת פרקינסון בולט יותר במצב מנוחה, למשל כשעומדים עם ידיים תלויות לצדי הגוף או כשיושבים עם ידיים מונחות על הרגליים.
תסמינים נוספים – ברעד ראשוני אין תסמינים (סימפטומים) נוספים מעבר לרעד עצמו. למחלת פרקינסון יש תסמינים נוספים, כמו כיפוף קדימה של הגוף, איטיות בתנועה ושפשוף רגליים בהליכה. 
מיקום – ברעד ראשוני מופיע הרעד בדרך כלל בידיים, בראש ובקול. במחלת פרקינסון הרעד מתחיל בדרך כלל בידיים, אבל יכול גם להתפשט לרגליים, לסנטר ולאיברים נוספים בגוף.

מהם הגורמים לרעד ראשוני?

במחצית מהמקרים של רעד ראשוני יש בני משפחה נוספים עם התסמינים,  אם כי גן ספיציפי טרם זוהה. לא ידוע מה הגורם לרעד ראשוני, אך יש עדות פתולוגית התומכת בתיאוריה שמדובר במחלה ניוונית המערבת את המוחון (צרבלום).
המחלה בדרך כלל מתנהגת כמחלה משפחתית תורשתית, עם תורשה דומיננטית. הסיכוי של ילד להורה שחלה ברעד ראשוני לחלות גם הוא ברעד ראשוני הוא כ-50%:
 

סיכויים גנטיים לרעד ראשוני


איך מאבחנים?

הרופא עובר על כל הרקע הרפואי, כולל רקע רפואי של קרובי משפחה, רשימת תלונות וסימפטומים, שימוש בתרופות כעת ובעבר כולל מינונים, יעילות ותופעות לוואי. נוסף על כך, נערכת בדיקה נוירולוגית, שבה נבדקת מערכת העצבים" תפקודים קוגניטיביים, תנועות עיניים, שרירי הפנים, טונוס שרירים,  החזרי יציבות, יכולת להרגיש תחושות ועוד.
האבחון הקיים הוא על דרך השלילה – הרופא אמור להזמין את הבדיקות הבאות, על מנת לשלול מחלות אחרות אשר עלולות לגרום לסימפטומים דומים:

• בדיקות מעבדה: תפקודי בלוטת התריס, בעיות מטבוליות, רמות תרופות, רמות אלכוהול ורמות של חומרים אחרים אשר יכולים לגרום לרעד.
• בדיקות ביצוע מטלות: ציור ספירלות, שתייה מכוס, כתיבה, החזקת ידיים בתנוחה של הושטה, הצבעה לאף ואז לאף של הבודק.
• מיפוי מוח: אם לאחר הבדיקות הקודמות הרופא עדיין מתלבט לגבי האבחנה, ייתכן שיזמין בדיקת מיפוי מוח בשם DAT,  בדיקה שיכולה להבדיל בין מחלת פרקינסון לבין רעד ראשוני. 


איך מטפלים?

אם הרעד אינו פוגע בתפקוד היומיומי או לגורם לירידה באיכות החיים, אין כל צורך בטיפול. אם הרעד מפריע בחיי היומיום, בעבודה, בבית, בתחביבים או באירועים חברתיים, יש כמה אופציות לטיפול ולהקלה:


טיפול תרופתי

• חוסמי בטא: תרופות הנמצאות בשימוש לטיפול ביתר לחץ דם יכולות גם להקל על הרעד. התרופה היעילה ביותר בקבוצה זו הוא propranolol (פרולול או דרלין). תופעות לוואי יכולות להיות תחושה של עילפון או סחרחורת, עייפות ודופק איטי (ברדיקארדיה). לא ניתן להשתמש בתרופות אלה במחלות ריאות מסוימות או אי-ספיקת לב ניכרת. 

• טיפול אנטיאפילפטי: טיפול אנטיאפילפטי, למשל ב-primidone (פריזולין) יכול לעזור לאנשים שאינם מגיבים לטיפול בדרלין או דומיו. תרופות נוספות מסוג זה הן gabapentin (נוירונטין) ו- topiramate (טופומקס). תופעות הלוואי כוללות ישנוניות ובחילה. ניתן לשלב בין תרופות אנטיאפילפטיות וחוסמי בטא.

• תרופות הרגעה: clonazepam (קלונקס) או alprazolam (קסנקס, קסנגיס, אלפרליד) יכולות לעזור, בעיקר כאשר הרעד מחמיר במצבים של לחץ, חרדה או מאמץ. תופעות הלוואי כוללות עייפות, ישנוניות יתר ותחושה של "זומבי". 

• בוטולינום: הזרקת רעלן בוטולינום  (Botox) יכולה לעזור בסוגים מסוימים של רעד, בעיקר של הראש וקול. כאשר משתמשים בבוטוקס לטיפול ברעד בידיים יש סיכון לחולשה באצבעות, וכאשר מזריקים למיתרי הקול יש סיכון של צרידות וקשיי בליעה.


טיפול כירורגי

אם הרעד גורם להגבלה תפקודית ולירידה באיכות החיים ואינו מגיב לטיפול תרופתי, קיימות אופציות פולשניות יעילות. לפני המלצה על ניתוח עוברים הערכה רב-מקצועית במסגרת אשפוז יום, הכוללת בדיקת נוירולוג, נוירוכירורג, פסיכיאטר, אחות ופסיכולוגית, על מנת להגדיר את מטרות הטיפול, להעריך את הסיכויים והסיכונים ולהחליט על הטיפול המומלץ.


גירוי מוחי עמוק 

מדובר בניתוח שבו מחדיר נוירוכירורג אלקטרודה (חוט מתכתי) לתוך חלק עמוק במוח אשר מעורב ברעד (תלמוס). המטופל נמצא בערנות מלאה, על מנת לאמת את מיקום האלטרודה על ידי רישום פעילות עצבים ועל ידי התגובה לגירוי. בחלק השני של הניתוח המטופל נמצא בהרדמה מלאה, והכירורג משתיל קוצב תת-עורי בבית החזה. הקוצב משדר פולסים חשמליים בלתי מורגשים למוח באמצעות האלקטרודות המושתלות. הגירוי מפריע לאות הלא תקין, שהוא הגורם לרעד. 
קיים סיכון לתופעות לוואי, כמו ירידה בקואורדינציה, דיבור פחות ברור, אי-יציבות וכאבי ראש,  הקשורות לתקלות טכניות של הציוד או לגירוי עצמו. בדרך כלל תופעות הלוואי נעלמות עם הזמן, או שניתן להפחיתן על ידי שינוי בפרמטרים של הגירוי.


תלמוטומיה דרך על קול ממוקד בתדר גבוה מונחה MRI

בעזרת טכנולוגיה חדישה אשר פותחה על ידי חברה ישראלית (InSightec), יש אופציה לבצע אבלציה לתלמוס (תלמוטומיה) ללא צורך בפתיחת גולגולת או בהחדרת אלקטרודות למוח. 
מכיוון שמדובר בטיפול חדשני, חשוב ביותר לתעד את השפעת הטיפול. לצורך כך אנו משתתפים פעולה עם מרכזים נוספים בעולם באיסוף נתונים קליניים ותוצאות של מטופלים העוברים את הטיפול. כמו כן, אנו עורכים מחקר בשיתוף עם חברת ElMinda, הבודק את השפעת הטיפול על רשתות מוחיות באמצעות ניתוח חדשני של פעילות מוחית חשמלית (EEG).


טיפול שיקומי / פארארפואי

תרגילי פיזיותרפיה יכולים לשפר את חוזק השרירים, הדיוק בתנועה והקו-אורדינציה. ריפוי בעיסוק יכול לעזור בהתמודדות עם הרעד על ידי אדפטציות ואסטרטגיות, כמו שימוש באביזרים (כוסות וכלים כבדים יותר, משקלות בשורש כף היד, עטים עבים וכד').


שינוי הרגלי חיים

קפאין: הפחתה או הפסקה בצריכת של קפאין, שנמצא בקפה, בתה, בקולה ובשוקולד, יכולה להקל על הרעד.
אלכוהול: למרות שאנשים רבים שמים לב לכך שהרעד משתפר לאחר צריכת אלכוהול, שתייה באופן קבוע אינה פתרון טוב. ברגע שהשפעת האלכוהול דועכת, יש נטייה להחמרה של הרעד. כמו כן, עם הזמן עולה הכמות הנדרשת של אלכוהול הנדרש כדי להשפיע על הרעד, דבר העלול לגרום להתמכרות.
הרגעה: עיסוי, מדיטציה, מיינדפולנס – כל דבר שיכול להרגיע את הלחץ בחיים הוא מומלץ. 


שימוש בטקטיקות חלופיות

מומלץ לנסות להשתמש יותר ביד הפחות רועדת. חפשו דרכים חלופיות לכתיבה, כמו שימוש בבנקאות באינטרנט במקום כתיבת צ'קים, או שימוש בטכנולוגיות של זיהוי קול במחשב או בטלפון הנייד.
כדאי לבדוק טכנולוגיות ואבזרים מסייעים באתר של עמותת מילבת.


מקורות תמיכה

קבוצות תמיכה לא תמיד מתאימות לכולם, אבל בהחלט ייתכן שהעידוד מאנשים אחרים ששותפים אף הם לוויה, יעזור. אופציה נוספת היא להיפגש עם פסיכולוג או עובדת סוציאלית, כדי לקבל תמיכה וסיוע בהתמודדות עם הקשיים המעשיים הנובעים מהרעד בחיי היומיום.
 

כל הזכויות שמורות